זהר

תתסט) וכד נטיל פתקא דדינא, האי קיימא על פתחא דא, ונחית לתתא, לאינון פתחין חשוכאן דלתתא. חד לההוא דאקרי שחת. וחד לההוא דאקרי בור, דאינון לתתא. ותמן, כמה אלף, וכמה רבבן, ממנן דשלטי בעלמא למעבד דינא, ואשתלים דינא בההוא פתקא.

פירוש הסולם

תתסט) וכד נטיל פתקא וכו': וכשמקבל פסק הדין, מן הממונה מלכיאל, שבפתח הא' של היכל הג' דקדושה, (כנ"ל אות תקמ"ב) הוא עומד בפתח הזה ויורד למטה לאלו פתחים החשכים שלמטה, אחד לאותו שנקרא שחת, דהיינו היכל הב' דס"א, ואחד לאותו שנקרא בור, שהוא היכל הא' דס"א, שהם למטה. (כנ"ל אות תקמ"ב) ושם כמה אלף וכמה רבבות ממונים השולטים בעולם לעשות דין, ונשלם הדין שבפסק דין ההוא. (וביאור הדברים עי' לעיל אות תקל"ח).